כמידי שבוע בתוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג, התראיינה הרבנית מינדי שמרלינג. השבוע התייחסה לאירועי אמש, בתפילת יום הכיפורים בכיכר דיזינגוף בתל אביב, כאשר מאות מפגיני שמאל אנרכיסטים שמו להם למטרה להפריע ולקלקל עד שהצליחו להשבית את התפילה ההמונית בהשתתפות אלפי יהודים שומרי מסורת.

שמרלינג אף הקריאה פוסט שנכתב ע"י בנה שלום שמרלינג לאחר שהשתתף בתפילת נעילה במתחם גינדי – תל אביב וחווה את המאורעות הקשים:

"כולנו מכירים את הסיפור על אותו הילד שצעק קוקוריקו בעיצומו של יום הכיפורים, אספר בקצרה בשביל אלו שלא…

יום-הכיפורים, היום הקדוש בשנה בבית הכנסת של הבעל שם טוב הקדוש. אווירת קדושה אופפת את כולם. לפתע הבחין הבעל שם טוב כי יש קיטרוג גדול המרחף על עיירה יהודית.
החל הבעל שם טוב להתאמץ מאוד בתפילתו ולהתפלל בכל כוחו לבטל את אותו הקיטרוג, אך ללא הצלחה. הקיטרוג נשאר בתוקפו הגזירה עודנה גזורה. כך עבר לו כל יום הכיפורים כשהגזירה עודנה בתקפה.

מכשהגיעו לתפילת נעילה, נעשה הבעש"ט רציני ביותר ווהחל לבכות ולהתייפח בתפילתו ועמו יחד כל קהל תלמידיו הקדושים וקהל האלפים מתפללי בית-הכנסת.

בפינת בית-הכנסת עומד לו בחור צעיר, כפרי אשר לא ידע מאומה, אפילו לא לקרוא את אותיות התפילה…  בשעת התפילה עמד ובהה לחלל האוויר. אולם בתפילת נעילה, כשהכל געו בתפילה ממעמקי הלב אל ריבון-העולמים, התעורר לבבו וניצתה בנפשו תשוקה עזה להתפלל גם כן. אך מה יעשה וכאמור אינו יודע לקרוא?

זה מכבר העריץ מאוד את קריאת התרנגול ומבלי משים נפלטה לפתע מפיו קריאה רמה: "קוקוריקו! ריבונו-של-עולם, רחם נא!"

בבית-המדרש נהייתה מהומה וכמה מהמתפללים רצו לגרש את אותו הכפרי, אולם בתוך כך נשמעה נעימה של שמחה בקולו של הבעש"ט ומיהר לסיים את התפילה, כשפני קודשו נוהרות בגיל.

במוצאי היום הקדוש סיפר הבעש"ט לתלמידיו, כי היה זה קיטרוג על תושבי עיירה החיים בין הגויים ומתרחקים מהקב"ה, וכל שעשה לא עזר מאומה, כמה שהתפלל לא נתבטלה הגזירה. אך בעת קרא אותו כפרי פשוט מתוך אהבה ויראה אמיתיים לקב"ה גרמה קריאה זו נחת-רוח עד רום המעלות ובטלו כל הקיטרוגים.
– – – –
היום בהיותי בבית הכנסת של חב"ד בשכונת גינדי בת"א נכנס יהודי באמצע התפילה והחל לצעוק על התקיימותה של מחיצה המפרדת בין גברים לנשים. באופן אוטומטי החלו כולם מרימים קולם עליו "בושה. יום כיפור. תכבד." וכדומה. וכידוע לכולנו איך התגלגלו הדברים…

חשבתי לעצמי שמצד אחד ההתנהוג אינה מכבדת כלל.

אך ניתן להסתכל עליו -ועל עוד כמה שנהגו כמהו במקומות שונים- כיהודי פשוט 'תינוק שנשבה' שאפילו בזמן כזה של שעת הנעילה בה כמעט וכל עמך בית ישראל נמצאים בבית הכנסת ומתפללים לבורא עולם, הוא עסוק בענייניו הוא, ואינו הולך לבית הכנסת, אך נשמתו היהודית בוערת בקירבו וחפצה היא ומשתוקקת להתפלל ולזעוק אל אדון כל, אך אינה יודעת כיצד לבטא זאת. אז ממש כאותו נער מבית הכנסת של הבעל שם טוב הקדוש שזעק 'קוקוריקו' מתוך אינסטינקט – כך הוא זעק 'תורידו את מחיצות'.

לא נותר אלא לאחל שיהיה לכולנו גמר חתימה טובה וכמו שאמר הרב ישראל גערליצקי בבית הכנסת בסוף תפילת נעילה "אם הוא לא אחיך אני לא אביך" – אם הקב"ה הוא אבינו אז כל יהודי גם אותו אחד שמפריע לנו בתפילה – אחינו הוא". מסיים שלום שמרלינג וסיימה גם אימו, הרבנית מינדי.

האזינו